הבסיס הנורמטיבי להכרעותיו של בית המשפט לשפיטת שופטים הוא החקיקה הקיימת של מדינת ישראל. ואולם, המחוקק העניק לשופטים חסינות מפני כתבי אישום בגין עבירות פליליות ומפני כתבי תביעה בגין עוולות אזרחיות, וההרגשה בציבור היא שחסינות זאת מנוצלת לרעה, וכי קיימים שופטים העושים ככל העולה על רוחם ללא כל קשר להצהרתם אמונים למדינת ישראל בעת שהושבעו לכהונת שפיטה.
דומה שהמחוקק לא העלה על דעתו שהמצב יגיע לידי כך ששופטים יבצעו עבירות פליליות חמורות של הטיית משפט, כתיבת שקרים ביודעין ובכוונה לפגוע בבעלי דין, ולכן לא כלל במסגרת החקיקה הגנה על אזרחים מפני התנהלות זאת של שופטים, ואף הגן עליהם מפני כתבי אישום ותביעות אזרחיות.
יתרה מכך, מאחר והשופטים בערכאות הערעור מעלימים את עובדות המעשים החמורים של השופטים עליהם מוגשים הערעורים, אזי נבחרי הציבור לכהונת חברי כנסת לא תמיד מודעים לנעשה באולמות המשפט ואינם בקיאים בתוכן ההליכים השונים, שכן כל שבפניהם הם הכרעות הדין ופסקי הדין, וכשהשופטים נהנים מהחזקה לפיה לא היטו משפט ולא הכירו פנים על פי הצהרתם לפי סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה:
הצהרת אמונים
6. מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה: “אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים”.
לפיכך, כדי שבית המשפט לשפיטת שופטים יוכל לבסס את הכרעותיו, גזרי הדין ופסקי דינו, עליו להתבסס על הסדרים נורמטיביים מקובלים, הגיוניים ושוויוניים.
מאחר שהעבירות הפליליות הקבועות בחוק העונשין ובחקיקה נוספת לבר חוק העונשין, וכן העוולות האזרחיות שנקבעו בחקיקה האזרחית תקפה לכל אזרח ושוהה בתחומי מדינת ישראל, והשופטים בכלל הערכאות השונות מחילים חקיקה זאת על האזרחים, אין כל מניעה שגם השופטים יהיו כפופים לאותם הסדרים נורמטיביים הכלולים בחקיקה קבתי של מדינת ישראל.
כמצוין לעיל, מאחר ונראה כי המחוקק לא כלל את האפשרויות השונות למעשים החמורים שנעשים לכאורה על ידי השופטים בכלל הערכאות, יש צורך בהשלמות חקיקה כדי לכלול את המעשים הנעדרים מהחקיקה הקיימת כדי שערכאות השיפוט לשפיטת שופטים תוכלנה לבסס את הכרעותיהן על אמות מידה נורמטיביות אחידות ושיווניות.
להלן רשימה חלקית של חקיקה ספציפית יעודית הדרושה לניהול ההליכים בבית המשפט לשפיטת שופטים.
הציבור מוזמן להציע הצעות ולהיות שותף להליכי החקיקה, גיבושה ותיקונה מעת לעת.
- חוק בתי המשפט לשפיטת שופטים.
- תקנות סדר דין האזרחי (הליך בפני חבר מושבעים).
- חוק סדר הדין הפלילי (הליך בפני חבר מושבעים).
- חוק העונשין (הטיית משפט).
- פקודת הנזיקין (הטיית משפט).
- כללי האתיקה לשופטים (הטיית משפט).
- חוק ההתיישנות (עבירות שפיטה).
- חוק נציבות תלונות השופטים על בתי המשפט לשפיטת שופטים.
- כללי האתיקה לשופטי בית המשפט לשפיטת שופטים (שופטים, סניגורים, תובעים, מושבעים ועובדי בית המשפט).
- חוק דובר בתי המשפט לשפיטת שופטים.
מקורות עזר
- מדריך לניסוח חקיקה, מחלקת נוסח החוק, יוני 2008.
- דיני חקיקה, פרופ’ איתי בר-סימן-טוב, אוניברסיטת בר אילן, עיוני משפט לז, 712-645, 2016.
מקורות עזר – חקיקה קיימת
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984
- תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984 (תקנות סד”א 2018 לא מהוות מקור עקב פגיעתן הקשה בזכויות בעלי הדין, וביותן מקור להתיות משפט חמורת)
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב-1982
- חוק העונשין, תשל”ז-1977
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
- חוק ההתיישנות, תשי”ח-1958
- כללי האתיקה לשופטים, תשס”ז-2007
- חוק נציבות התלונות הציבור על שופטים, תשס”ב-2002